ביצוע עבודות חשמל ותשתיות .
ליווי ופיקוח על פרוייקטים .
ביצוע בדיקות חשמל בלוחות ומתקנים ומתן אישור חשמל מבודק מוסמך .
מתן חוו"ד מקצועית .
מתן אישור תקינות למערך החשמל ולוחות החשמל .


תקלות במערכת החשמל


מערכת החשמל היא מערכת דינמית. תהליכים שונים כגון קורוזיה, התרופפות ברגים, עומס ועוד עלולים לגרום לתקלות. לתקלה בלוח החשמל עלולות להיות השלכות הרסניות, מהפסקת עבודה ונזקים לציוד ועד לאובדן חיי אדם. מנתוני מכבי אש עולה כי עד 50% מהדליקות במבנים ומפעלים נגרמות כתוצאה מקצר חשמלי, שבדרך כלל אינו אירוע פתאומי אלא תהליך.
ליקוי בלוח החשמל גורם לעלייה בהתנגדות ולהתחממות, וללא טיפול יגרום לתקלה. 

הסיבות להתחממות
א. מגע לקוי
לפי שיטת "האחזקה המונעת" נהוג לעבור מדי שנה על כל המגעים בלוח ולהדק ברגים. הפועלים בשיטה זו מניחים כי מרבית הבעיות בלוח החשמל נובעות ממגעים רופפים. אולם ליקוי במגע או בחיבור נעל כבל יכול לנבוע גם מסיבות נוספות כגון התקנה לקויה של הבורג, ברגים שבורים או תברוגות שחוקות, שימוש בשייבות לא מתאימות ועוד. הידוק ברגים פותר את הבעיה רק אם זו נבעה ממגע רופף. בכל מקרה אחר אין שום הגיון בהידוק ברגים, פעולה שעלולה אף לגרום למעיכה של גידים או כבלים. גורם משמעותי נוסף הקשור בהיווצרות מגעים לקויים הנו קורוזיה בלוח החשמל, העלולה ליצור בעיות במגעים ולהאיץ קצב התדרדרות של ליקויים קיימים. גם גופים זרים (לכלוך) הנמצאים במקום החיבור יכולים לגרום לליקוי במגע.
במגע רופף מתרחש תהליך של התדרדרות והחמרה בליקוי. למרווח שנוצר חודר אוויר שיוצר התחמצנות, וזו יוצרת שכבת בידוד המעלה את ההתנגדות. התנגדות מגבירה את החום - המגביר את התחמצנות עד לכשל. לעומת זאת, הידוק-יתר גורם לעיתים ל"נזילת" נחושת לצדדים וליצירת שטח מגע קטן. זהו מצב יציב בדרך כלל. טמפרטורת הליקוי תשתנה רק עם השינוי בעומס, או הידוק נוסף. נתקלנו בליקויים כאלו ששמרו על טמפרטורה זהה ללא תיקון במשך יותר משנתיים.
תקלה במוליכי אפס במעגל תלת-פאזי מתבטאת בדרך כלל בחום נמוך, גם אם המוליך נמצא רגע לפני כשל. הסיבה לכך שהטמפרטורה לא עולה בהרבה היא, שהזרם במוליך נמוך בדרך כלל. נתק במוליך אפס במעגל תלת-פאזי עלול לגרום לעליית מתח בחלק מהפאזות ולשרפת מכשירים המחוברים לרשת.
ב. ליקוי פנימי בציוד
 ליקוי עלול להיווצר בכל אחד מהחלקים ובנקודת החיבור. למשל הידבקות מגעים במפסק ניתוק זרם, שמשמעותה כי המפסק תקוע ובשעת חרום לא יוכל לבצע את תפקידו.במקרה של ליקוי פנימי, הקשר בין הטמפרטורה הנמדדת וחומרת הליקוי בעייתי אף יותר. תמונת החום המתקבלת על הכיסוי החיצוני של הרכיב או על מוליכי הנחושת היוצאים ממנו. רק לעיתים נדירות יש יכולת "להציץ" פנימה ולראות את החום האמיתי בנקודת הליקוי. הטמפרטורה שתתקבל על פני הדופן החיצונית של הרכיב היא תוצאה מקרינה אינפרא-אדומה של מקור החום הפנימי ותלויה במספר משתנים: טמפרטורת הליקוי, גודלו הפיזי, המרחק מהדופן, קיום אלמנטים חוצצים ועובי הדופן. כך שהטמפרטורה החיצונית לא בהכרח מבטאת את חומרת הבעיה הפנימית. למשל, במפסק, מגעי המפסק הם בדרך כלל הרכיב הגדול ביותר מבחינה פיזית. כמות החום ובמקביל כמות הקרינה אינפרא-אדומה שיווצרו בו הם גדולים יחסית, והשפעתם על הדופן רבה. לעומת זאת הפתיל הגמיש שבמפסק הינו קטן מבחינה פיזית, ולכן כמות החום שנוצרת בו קטנה יחסית גם כאשר הטמפרטורה שלו גבוהה, מכאן שהשפעתו על טמפרטורת הדופן תהיה קטנה. כלומר עליית טמפרטורה מתונה על פני המפסק יכולה להצביע על עליית חום מתונה במגעי המפסק, בעיה שאינה דורשת התערבות דחופה, או על עלייה גבוהה מאוד בטמפרטורה של הפתיל הגמיש הדורשת טיפול דחוף.
ליקוי נוסף המתאפיין בטמפרטורה נמוכה ובדרגת חומרה גבוהה הינו הידבקות מגעים. כאשר ליקוי פנימי מתחיל להתפתח הוא יביא לעליה בטמפרטורה. עליית הטמפרטורה בנקודת הליקוי מעל לערך קריטי עלולה לגרום לריתוך המגע הלקוי ואז משתפרת המוליכות החשמלית והחום יורד בהתאם. קריאת טמפרטורה נמוכה יחסית בנקודה זו עלולה להטעות: כעת הליקוי חמור ביותר כי אי אפשר לנתק את המפסק או המגען.
ג. עומס יתר
עומס יתר נגרם בדרך כלל עקב חיבור של צרכנים רבים מדי על קו מסוים. הקפדה על התקנה מקצועית של הלוח מונעת כמעט לחלוטין מצבים של עומס יתר. לעומת זאת, אלתורים והוספת צרכנים מעבר למותר על הקו מסוכנת ויכולה לגרום להתחממות. לעתים בעיית עומס מצביעה על הרמוניות במתח החשמלי.
ד. השפעות סביבתיות
חשיפה לתנאי סביבה קשים יכולה להאיץ את תהליך החמרת הליקוי ואף לגרום לליקויים חדשים. צפיפות, העדר אוורור או אוורור לא מספק יגרום לעליה בטמפרטורה של כל הרכיבים בלוח והיא הופכת כל ליקוי לבעל פוטנציאל גבוה יותר לנזק. קיימים מקרים של חום שנבע מחוסר איוורור וקיימים מקרים של חום שנבע מצפיפות. גורם סיכון נוסף הוא חדירת מים ללוחות שעלולים לקצר בין מגעים ולגרום לקורוזיה. אבק ולכלוך בסביבת הלוחות גורמים גם הם לתקלות.
בעיה מיוחדת מתעוררת בארונות חשמל בהספק של 100 אמפר ומעלה בהם יש להתקין מערכת גילוי אש המשולבת עם כיבוי אוטומטי בגז (לפי ת"י 1220 חלק 3). מכוון שהגז יקר יחסית, מחשבים את כמות הגז הדרושה בהנחה שהלוח סגור, אולם סגירת הלוח מפריעה לאיוורור. מכאן שבכדי לאפשר כיבוי השריפה בגז גורמים לעליה בטמפרטורת הלוח ולעליה בסיכון לשריפה.

הסיכונים
את הסיכונים סידרנו לפי דרגת החומרה:
אש - זו הסכנה החמורה ביותר. הליקויים גורמים להתפחמות חומרי הבידוד והפיכתם למוליכים. השלב הבא הנו קצר ושריפה. במקרים מסוימים הליקוי מתחמם עד לנקודת ההצתה של חומרים דליקים בקרבת מקום.
סכנת התחשמלות - התחממות יתר פוגעת ביכולת הבידוד של המבודדים וגורמת להתפוררותם. מגע בגידים או בכבלים החשופים עלול לגרום התחשמלות.
הפסקות חשמל - ליקוי יכול להביא לניתוק מגעים במערכת החשמל ולהפסקת חשמל חלקית או מלאה במתקן, כתלות במיקום הנתק. חשוב להדגיש בהקשר זה כי הרבה פעמים גם מערכות הגיבוי כגון מערכות אל-פסק (U.P.S) או גנרטורים מספקות את החשמל דרך אותה מערכת הולכה, כלומר דרך אותם לוחות בהם יש נתק. כמובן שאז מערכות הגיבוי לא יועילו. אם מערכות הגיבוי מחוברות דרך רשת נפרדת, יש לקחת בחשבון שגם בה יכול להיות ליקוי שיפריע את הספקת החשמל ממקור זה בשעת הצורך .
הפרעות במתח - ליקויים במערכת החשמל עלולים לגרום לירידה קבועה במתח או לירידות ועליות בלתי סדירות במתח. הפרעות במתח משבשות את פעילותם התקינה של כל צרכני החשמל ובעיקר מערכות אלקטרוניות. הפרעות במתח עלולות לגרום לנזקים פיזיים ולפעילות בלתי תקינה בציוד אלקטרוני, כגון מערכות בקרה או מחשבים, להרס מנועי חשמל ועוד.
הפרעות בתפקוד הרכיבים בלוח החשמל - מגעים שנדבקו בגלל חום יתר לא יתנתקו בשעת הצורך. כאמור מפסק ניתוק זרם תקוע לא יוכל לבצע את תפקידו בשעת חרום. בנוסף, ציוד הפועל בחום גבוה מקצר את חייו באופן משמעותי.
בזבוז חשמל - החום הנגרם במגעים לקויים היינו ביטוי לחשמל מבוזבז.